מסעדות רשת מומלצות ביפן

סושי מסוע (kaitenzushi)

לאכול סושי ביפן זה מאסט עבור כל מטייל ביפן. למרות זאת, לא כזה נפוץ לאכול סושי ביפן. אתם כנראה תראו יותר מסעדות של אטריות מאשר מסעדות סושי. כך או כך – זה חובה עבור כל מטייל.

אפשר לאכול סושי ביפן מגיע בשתי קטגוריות של תמחור – ממש זול או ממש יקר. למרות שהחוויה של לאכול במסעדת סושי יוקרתית מאוד מומלצת בעיני, לא על זה אני הולכת לדבר כאן. אלא אני אדבר על אופציה זולה בהרבה – רשתות מסעדות הסושי.

רוב רשתות מסעדות הסושי שיש ביפן בעלות אותו הקונספט: מסעדה משפחתית, זולה (רוב הרולים לא יעלו על ה-150 ין), מהירה ומגישים סושי מסתובב.

אז איך זה עובד?

ההזמנה במסעדות שאני הולכת להמליץ עליהם נעשית באמצעות המסך שנמצא בשולחן שלכם (יש אופציה לאנגלית). כשאתם מבצעים את ההזמנה, ההזמנה תגיע אליכם באמצעות רכבת קטנה איפה שהמסילה.

כשאתם מסיימים לאכול, אתם קוראים למלצר שיספור לכם את הצלחות. הצלחות מסומנות לפי מחירים. אחרי שהוא סופר את הצלחות הוא מגיש לכם חשבון. ואתם (כרגיל כמו ביפן) משלמים בקופה.

יש הרבה רשתות סושי, אבל השתיים העיקריות שאני הולכת אליהם זה קאפא סושי (kappa sushi) והאמאזושי (Hamazushi). כאשר השני הוא נפוץ יותר ויותר סביר שתמצאו אותו בכל רחבי יפן.

גיודון בסוקיה וביושינויה

אם לא שמעתם על גיודון, אז וואו אתם מפספסים! בעצם מדובר בקערת בשר (גיו = בשר, דון = קערה) שמוגש על אורז לבן חם. זה אומנם נשמע לכם פשוט, אבל זה מה שהופך את המנה הזו לכל-כך טעימה!

רשתות המזון המוכרות ביותר שמוכרות גיודון זה סוקיה (Sukiya) ויושינויה (Yoshinoya). אתם בוודאות יכולים למצוא מנות משביעות באזור ה-500 ין. מנה שמורכבת מגיודון ולפעמים גם מרק לצידו.

שאבו שאבו בשאבו-יו וביוזו-אן

דיברתי על שאבו-שאבו בפוסט “12 מאכלים יפניים שאתם חייבים לנסות ביפן”, אם אתם זוכרים. זה אחד מהארוחות שאני הכי נהנית ממנו ביפן!

הרשת המוכרת ביותר לשאבו-שאבו זה שאבו-יו (syabu-yo). קצת שינו את דרך ההזמנה ממה שראיתי – היום מזמינים דרך טאבלט (עם אופציה לאנגלית!). אבל העיקרון הוא אותו עיקרון – בוחרים איזה “מסלול” אתם רוצים. בין אם זה רק בשר, או בשר עם שתייה, וכו’ וכו’.

אחרי שבחרתם מסלול, מזמינים את הבשר (וסושי אם זה מה שאתם בחרתם). לאחר מכן, ניגשים לבופה של השתייה וירקות. כשהבשר מגיע תעשו “שאבו-שאבו!” שזה בעצם לשקשק את הבשר בתוך הנוזל עד שמתבשל.

רשת נוספת מוכרת אם אתם רוצים משהו אחר שנראה יותר “על רמה” זהו יוזו-אן (Yuzu-An). שגיליתי אותה רק לאחרונה אז אני לא יודעת עד כמה היא נפוצה. אבל אני כן יכולה להגיד שיש בה אווירה קצת יותר “בוגרת” מאשר שאבו-יו.

יאקי-ניקו ביאקי-ניקו קינג

“יאקי-ניקו קינג” (yaki-niku king) זה רשת יאקי-ניקו שפרוסה בכל רחבי יפן – עם מחירים זולים, בשר טוב, אופציות למנות קוריאניות ואווירה צעירה ורועשת במסעדות. דרך ההזמנה דומה מאוד לשאבו-יו, אז אין לי כאן ממש מה לחדש. רק תוודאו שלא תאכלו הרבה באותו היום כי אתם הולכים לאכול המון!

ראמן באיצ’ירן-ראמן ובקוראקואן ראמן

אני זוכרת את הפעם הראשונה שהלכתי לאיצ’יראן ראמן (Ichiran Ramen). חיפשתי בגוגל מפות ראמנייה והלכתי לראשון שמצאתי. השם צלצל לי מוכר, אבל לא ידעתי לחבר את הנקודות.

כשנכנסתי לאיצ’יראן ראמן בשינג’וקו (קרוב לקאבוקיצ’ו), הזמנתי את הראמן דרך המכונה. עד כה נורמלי בסה”כ במסעדת אטריות ביפן. אבל אז התיישבתי במין בר עם וילון מולי שהיה פתוח, מחיצה אטומה ביני לבין הסועדים, פנקס הזמנה, והמלצר? אני רואה רק את הטורסו שלו/ה מבעד הוילון.

אז כן, איצ’ירן ראמן זה רשת הראמנייה ששומרת על אנונימיות טוטלית של הסועדים. וגם מונעת מקסימום תקשורת עם כל מי שמסביבך. כי.. למה לא?

לאכול באיצ’ירן ראמן זה אחד החוויות שהייתי מגדירה כ”יפני” מאוד. אותה סיבה למה אני תומכת בלטייל לבד ביפן. אני די בטוחה שיפן היא הראשונה שנירמלה לצאת לאכול לבד במסעדות. ואיצ’ירן ראמן זה אחד מהמסעדות האלה שזה אפילו נדרש לאכול לבד!

אני מודה אבל שביחס לראמניות אחרות, איצ’ירן ראמן די יקרה. אבל אני מאמינה שמשלמים על החוויה, ואם זה שווה את זה או לא זה תלוי בכם.

רשת הראמנייה השנייה שאני אמליץ עליה היא קוראקואן ראמן (Kourakuen Ramen). רשת שמקורה באייזו שבפוקושימה (עיר שקרובה לליבי). היא שברה את השוק עם ראמן טוב ובמחיר מאוד זול. ראמן כן יכול להיות (יחסית) יקר בשביל מנת אטריות. אבל בקוראקואן ראמן זה לא המצב. אם אתם ממש חולי ראמן יש להם דילים מעולים לראמן לארוחת בוקר באזור ה-300 ין!

ארוחות בוקר

ארוחות בוקר ביפן זה לא הדבר הכי נפוץ שיש, לפחות ארוחות בוקר מערביות שאנחנו מכירים. אז קחו לכם 4 רשתות עם ארוחות בוקר מזינות ומערביות:

פליפרס (Flippers)

פליפרס מגישים פנקייקים סופלה המפורסמים של יפן. ותאמינו לי כשאני אומרת שזה יהיה אחד מהארוחות בוקר הכי טעימות שתאכלו ביפן.

שלושת הרשתות הבאות באותו קונספט – אלה רשתות של מסעדות משפחתיות, עם תפריטי בוקר, צהריים וערב. רובם פתוחים כל הלילה אם לא עד מאוחר לפחות. תמיד כשאני תקועה אז אני הולכת לאחד משלושת אלה:

• ג’ונת’ן (Jonathan’s)
• קפה גאסטו (Gusto)
• דניס (Denny’s)

קארי יפני בקוקו-איצ’יבניה

בדרך כלל קארי יפני מגיע כמנת “דרך אגב” במסעדות. אבל לא בקוקו-איצ’יבניה (Coco Ichibanya). שם יש לכם מגוון רחב מאוד של קארי יפני עם כל מיני תוספות לבחירה וגם מגוון של רמת חריפות מ-1 עד 10. ראו הוזהרתם אבל – שגם אם אתם אוהבי פיקנטי לייט, ושוקלים לקחת רמת חריפות 3 – עדיין זה מאוד חריף!

אודון במארוגאמה ובהאנאמארו

אודון זו המנה (כנראה) הכי נפוצה שאוכלים ביפן (לצד סובה). בעצם מדובר באטריות חיטה שמוגש לצד או בתוך ציר (בדרך כלל ציר דגים). אפשר למצוא מנת אודון טובה בכל מקום ביפן. ולכל אזור ביפן יש ספין משלו לאודון המסורתי.

במארוגאמה (Marugame) ובהאנאמארו (Hanamaru) מגישים סאנוקי אודון. זה האודון האהוב עלי בכל יפן – אטריות עבות וחלקלקות שפשוט כיף לאכול אותן.